ד"ר סיגל אשכול 10/27/21

כלבים רבים סובלים מאלרגיה עורית, האלרגיה גורמת בין היתר לתחושת גירוד שיכולה להיות קלה או חמורה מאוד. הגירוד יכול לגרום לפציעה זיהומים ולקויות בעור.

כמו כן לתחושת תסכול רבה אצל הכלב והבעלים שרואים את הכלב היקר שלהם סובל מגירוד בלתי פוסק. 

בכלבים נפוצים שלושה סוגי אלרגיה – אלרגיה לפרעושים, אלרגיה למזון ואלרגיה לגורמים סביבתיים- או אטופי. בחלק גדול מן המקרים יכולה להיות מעורבות של מספר סוגי אלרגיה באותו הכלב. 

כאמור הסימן האופייני לאלרגיה אצל כלבים הוא גירוד, לפני הופעת לקויות עוריות שלרוב נוצרות באופן משני לגירוד.

אלרגיה לפרעושים אצל כלבים

האלרגיה הנפוצה ביותר בכלבים, יכולה להתפתח בכל גיל מין וגזע, אך יש גזעים רגישים יותר כגון רועה גרמני, בהם לרוב האלרגיה תתחיל בגיל צעיר יותר.

המופע לרוב מתחיל בעונה החמה.

אזורי הגירוד הנפוצים באלרגיה לפרעושים הם הגב, בסיס הזנב, סביב הטבור ובאזור המפשעה.

חשוב לזכור כי אי המצאות פרעושים לא שוללת אלרגיה לפרעושים מכיוון שבכלב אלרגי פרעוש יחיד יכול לעורר תגובת גירוד שיכולה להימשך שבועיים, גם אחרי שהפרעושים מתו עקב טיפול נגד פרעושים.

בנוסף, יש לציין כי גם בעלי חיים שלא יוצאים כלל מהבית עשויים להידבק בפרעושים מכיוון שלרוות הפרעוש יכולה להגיע לבית על נעלי הבעלים.

הטיפול בראש ובראשונה כולל טיפול יעיל ומתמיד נגד פרעושים בכלב, בכל חיות המחמד בסביבה ובסביבה עצמה. אם יש דלקת משנית בעור יש לטפל בה.

למקרים קשים, אם הכלב פוצע את עצמו ובעיקר אם נוצר hot spot – דלקת עורית מקומית – יתכן ויהיה צורך בטיפול סיסטמי בסטרואידים לזמן קצר.

אלרגיה בכלבים - HOT SPOT באיזור הלחי.

מקרים של כלבים עם אלרגיה לגורמים סביבתיים - אטופי

האלרגיה השנייה בשכיחותה בכלבים, האלרגנים הנפוצים הם אבק, קרדית אבק הבית, אבקנים, פטריות, עובשים, שיער וקשקשים.

יכולה להופיע בכל גזע אך הגזעים בהם נפוצה במיוחד הם לברדור, בוקסר, בולדוג, קוקר ספניאל, רועה גרמני, טריירים ושיצו.

לרוב מופיעה בגיל צעיר, מגיל 6 חודשים עד גיל 6 שנים.

בדרך כלל קיימת עונתיות, אך לאו דווקא בקיץ, אלרגיה לקרדית אבק הבית או לעובשים, נפוצה יותר בחורף למשל.

אזורי הגירוד האופייניים הם כפות רגליים, בטן מפשעה וחלקים פנימיים של הגפיים, פנים וכן נפוצה דלקת אוזן חיצונית. 

האבחון מבוסס על שלילת מחלות אחרות כגון זיהומים עוריים על רקע חיידקי או שמרים, אלרגיה לפרעושים ובעיקר אלרגיה  למזון – שהסימנים שלה זהים לחלוטין. 

בדיקת אלרגנים בדם או בדיקה עורית של הזרקת חומרים ועירור תגובה, לא מהוות אבחון לאטופי בכלבים מכיוון שהן לא מספיק רגישות ולא מספיק ספציפיות.

ברוב המקרים נתחיל בטיפול סימפטומטי אשר נועד להפחית את הגרד ואת הלקויות העוריות המשניות , אך לא מביא להחלמה ולאחר תקופה מסוימת של הטבה אם נפסיק את הטיפול הסימנים יחזרו.

בעבר הטיפול הסימפטומטי העיקרי שהיה בשימוש היה סטרואידים, שהם אכן מאוד יעילים בהפחתה מהירה של הגרד אך יכולות להיות תופעות לוואי לא רצויות בשימוש ארוך טווח.

כיום קיימות מספר אפשרויות טיפול חדשניות יעילות מאוד ובטוחות יותר מסטרואידים כגון אפקוואל או ציטופוינט.

בנוסף שימוש בתכשירים חיצוניים יכול לשפר מאוד את מצב העור של כלבים עם אטופי ובעיקר לעזור לשמר מצב טוב ולדחות את ההתפרצות הבאה.

הטיפולים החיצוניים כוללים חפיפות בשמפו רפואי מתאים שעוזר לחטא את העור מחיידקים או שמרים, ולהעשיר את העור בשומן ובלחות. 

במקרים קשים אשר אינם מגיבים לטיפולים שפורטו לעיל ניתן לשקול טיפול באימונותרפיה.

מדובר בתהליך בו נבדק לאילו אלרגנים רגיש הכלב בבדיקת דם מיוחדת ולאחר מכן מופקות תערובות המכילות את האלרגניים הללו בריכוזים הולכים ועולים.

התהליך ארוך ולא פשוט וכולל הזרקות של אותן תערובות על ידי הבעלים לבעל החיים על בסיס שבועי לאורך מספר חודשים במטרה לגרום למערכת החיסון להתרגל לאותם אלרגנים. 

היתרון בטיפול זה הוא כי זהו הטיפול היחיד שיכול להביא להחלמה וכי אין לו תופעות לוואי, אך הטיפול יקר ואחוזי ההצלחה עומדים על כ-70%. 

אלרגיה למזון אצל כלבים

אלרגיה אצל כלבים
אלרגיה למזון אצל כלבים

האלרגיה השלישית בשכיחותה בכלבים, אך עדיין נפוצה מאוד, כ-25% מהכלבים האלרגיים , סובלים מאלרגיה למזון. האלרגיה היא לרוב לחלבון במזון, אך יכולה להיות גם אלרגיה לפחמימות או לחומר המשמר. 

באלרגיה למזון יכולים להיות גם סימנים שקשורים למערכת העיכול כגון שלשול או תדירות צואה גבוהה , הקאות, כאבי בטן, גזים וקולות מעיים מוגברים. 

מבחינת הסימנים העוריים - פיזור הלקויות בגוף זהה לפיזורן באטופי ולכן קשה מאוד להבדיל בין שתי האלרגיות. על פי הערכות כ 30% מתוך הכלבים שמאובחנים כסובלים מאטופי למעשה סובלים מאלרגיה למזון שלא אובחנה. 

גם באלרגיה למזון נפוצה מאוד דלקת אוזניים ובכ- 20% מהמקרים יכולה להיות דלקת אוזניים כרונית כסימן יחיד לאלרגיה.

 הגיל הממוצע להופעת הסימנים הקליניים הוא שנתיים אך יכול להתחיל בכל גיל, ואם האלרגיה בכלבים מופיעה לפני גיל חצי שנה יותר סביר כי מדובר באלרגיה למזון ולא באטופי.

לרוב מופיעה עם החלפת מזון אך יכולה להופיע אלרגיה גם למזון שנאכל במשך שנים.

 האלרגנים הנפוצים במזון בכלבים הם לפי סדר שכיחות- בקר (34%), מוצרי חלב (17%) , עוף (15%), חיטה (13%), ואחר כך - סויה , תירס, ביצה, חזיר, דגים ואורז. 

מבחינת אבחון - בדיקת דם לאלרגנים במזון איננה מדויקת, למעשה הדרך היחידה לאבחן אלרגיה למזון היא על ידי - "Food trial"- האכלה במזון היפואלרגני רפואי באופן בלעדי במשך 8 שבועות תוך מעקב אחרי רמות הגירוד ולאחר מכן הוקעה על ידי החזרת המזון הקודם למשך שבועיים ובחינה האם מתחילה חזרתיות של הגירוד.

במידה וכן, הכלב מאובחן כסובל מאלרגיה למזון ועליו לאכול מזון היפואלרגני בלבד וכך לרוב ניתן יהיה לשמור על מצב העור לאורך זמן.

בחלק מהמקרים בעל החיים סובל ממספר אלרגיות ולכן עשויות עדיין להיות התפרצויות. 

לסיכום

חשוב לזכור כי אלרגיה היא מחלה שבעל החיים יסבול ממנה כל חייו ולכן גם הטיפול בה הוא לרוב לכל החיים. 

מטרת הטיפול היא לשלוט בסימנים הקליניים ולהאריך את משך הזמן עד ההתפרצות הבאה.

הטיפול הוא אינדיבידואלי ועל הוטרינר לתפור אותו לכל בעל חיים כתלות בחומרת הסימנים הקליניים, זיהומים משניים, תגובה לטיפול, תופעות לוואי, והיענות הבעלים לטיפולים.

אולי יעניין אתכם גם לקרוא על -

הרעלת שוקולד בכלבים