אימצתם גור חתולים? במאמר הזה נדבר על הטיפולים המונעים המומלצים לגורי חתולים.
אם תרצו לדעת איך לטפל בגור יתום או גור יונק אתם מוזמנים לקרוא את המדריך שלנו לטיפול בגורי חתולים יתומים.
במאמר נדבר על כל הטיפולים המונעים השגרתיים, בין אם נגד טפילים חיצוניים כמו פרעושים, טפילים פנימיים כמו תולעי מעיים והחיסונים המומלצים, החיסון המרובע, נגד מה הוא מגן, למה ומתי נותנים אותו.
טפילים חיצוניים - פרעושים וקרציות בגורי חתולים
גורי חתולים נוטים להיות ארוחה קלה לפרעושים וקרציות, גודלם וחוסר ניסיונם בהוצאת טפילי עור חיצוניים, בין אם גדלו בסביבה מלאה בפרעושים כמו למשל ברחוב, והוכנסו הביתה, ולעיתים אפילו חששות מחשיפת הגורים ל"חומרים כימיים" עלולים לגרום לכך שהגור לא יהיה מטופל נגד פרעושים וקרציות ושהפרעושים והקרציות יחגגו על הגור.
פרעושים הם יצורים קטנים חומים וקופצים, גודלם עד מ"מ אחד וניתן לפעמים לראות אותם מטיילים במהירות על הכלב, ואילו קרציות הן גדולות יותר הזכר כחצי ס"מ והנקבה יכולה לגדול עד לגודל של ס"מ או שניים, הקרציות איטיות יותר, לא מסוגלות לקפוץ ובעלות 4 זוגות רגליים.
גם קרציות וגם פרעושים מוצצי דם. כשיש הרבה מהם הם יכולים לגרום לאובדן דם משמעותי ולאנמיה. פרעושים וקרציות הם גם מעבירי מחלה, למשל פרעושים עלולים להעביר תולעי מעיים.
הטיפול בטפילים אלו נעשה בחומרים יעודיים המתאימים למין בעל החיים (כלב, חתול, ארנבון) ולגיל בעל החיים.
בגורים צעירים מאוד אנחנו בדרך כלל ממליצים להשתמש בתרסיסים, אך כשאלו עוברים גיל מסויים אנו ממליצים לטפל באמפולות, אלו למעשה נוזלים שמטפטפים באיזור העורף, הנוזל מתפזר, לעיתים מגיע למחזור הדם ולעיתים מתפזר בזקיקי השיער (תלוי בחומר).
האמפולות הורגות את הפרעושים/קרציות לאחר שהם שותים דם ולכן אם ישנו עומס סביבתי ניתן לעיתים לראות פרעושים חיים או קרציות חיות בבעל חיים מטופל היטב נגד פרעושים וקרציות.
ישנם טפילים חיצוניים נוספים על חתולים כגון פטרת העור, דמודקס, סקביאס, טפילי אוזניים ואפילו כינים, אבל לא נרחיב עליהם את הדיבור במאמר זה.
טפילים פנימיים לגורי חתולים - תולעי מעיים
ישנם מספר סוגים של תולעי מעיים, תולעים שטוחות- או תולעי סרט, ותולעים עגולות. לעיתים ניתן ממש לראותן בצואה, התולעים השטוחות נראות כמו אורז בצואה- למעשה אנו רואים את שק הביצים של התולעת הניתק מהתולעת ומחכה להמשיך להדביק ואילו תולעים עגולות יכולות להראות כמו ספגטי שזז בצואה.
תולעי מעיים נפוצות מאוד בגורים ממספר סיבות, תולעי מעיים מועברות מהאם לגור כבר בהריון דרך השלייה, תולעים מסויימות יכולות לעבור בחלב אם, או בחשיפה לצואה נגועה. בנוסף כשיש נגיעות בפרעושים אכילת פרעוש עם ביצה של תולעת בזמן גירוד יגרום להדבקות בתולעת מעיים.
גורים רגישים יותר לתולעים מאשר חתולים בוגרים. מאחר והתרופה הניתנת נגד תולעים בטוחה מאוד, אנו יוצאים מנקודת הנחה שלכל גור יש תולעים ברמה זו או אחרת ואנו מטפלים בהם בצורה יסודית.
אנו מטפלים בגורים 3 פעמים בהפרש של שבועיים בעזרת "תילוע"- סירופ או כדור שמכיל חומרים פעילים ומטפל בתולעים בצורה יסודית.
התילוע עובד בעיקר על התולעים הבוגרות, לכן בכדי לעצור את מחזור החיים של התולעת יש צורך לחזור על הטיפול בהפרש של שבועיים.
במהלך השבועיים האלו הביצים מתפתחות לתולעים בוגרות הרגישות לחומרים הפעילים שב"תילוע" ועם זאת עוד לא החלו להטיל ביצים.
חיסונים לגורי חתולים
חיסונים הם למעשה חומר שניתן בהזרקה וגורם להפעלת מערכת החיסון, מעורר זיכרון חיסוני ומגן מפני הדבקה בגורמי מחלה שונים.
החיסון הניתן לחתולים נקרא חיסון מרובע, הוא נקרא כך כי הוא פועל כנגד ארבעה גורמי מחלה, שלוש מחלות וירליות- חתלתלת, רינוטרכיאיטיס, ווירוס הקליצי, ומחלה חיידקית הנגרמת על ידי חיידק הנקרא קלמידופילה.
חתלתלת או פאנלויקופניה
היא מחלה ויראלית הנגרמת על-ידי נגיף הפרוו החתולי. המחלה גורמת לשלשולים, הקאות, חוסר תיאבון ודיכוי של מערכת החיסון. היא מחלת גורים קשה ומסכנת חיים וחלק גדול מהגורים הנדבקים בה לא שורדים גם עם טיפול אינטנסיבי.
חתולים לא מחוסנים וגורי חתולים נמצאים בקבוצת סיכון גבוה לתחלואה ולתמותה. חתולים חולים מפיצים את הווירוס בהפרשות כמו שתן, צואה, הפרשות מהאף, וכל מגע עם הפרשות אלה הוא פוטנציאל להעברה.
בנוסף, קיימות עדויות כי גם פרעושים מחתולים חולים יכולים להעביר את וירוס החתלתלת. הוירוס מאוד עמיד בסביבה, כך שהדבקה של חתולים יכולה להתרחש גם ללא מגע ישיר עם חתול חולה.
רינוטרכאיטיס
מחלה הנגרמת על ידי וירוס ההרפס וגורמת לסימנים קליניים המאפיינים את מערכת הנשימה העליונה ודלקות עיניים הכוללות דלקת לחמית והפרשות התעטשויות/עיטושים.
כל החתולים עלולים להידבק בווירוס זה אך גורי חתולים רגישים במיוחד. ההדבקה מתרחשת באמצעות מגע ישיר בין הפרשות עיניים ואף של החתלתולים החולים.
החיסון אינו מגן ב-100% נגד הדבקה והתפתחות המחלה, אבל בהחלט מסייע בהורדת משך זמן המחלה ואת חומרת הסימנים הקליניים, וכך לא רק שהסימנים הקליניים פחות קשים אלא גם מתקצר פרק הזמן שבו גור החתולים או החתול שאינו מחוסן עלול להדביק גורי חתולים אחרים.
וירוס קליצי
וירוס בעל פוטנציאל הדבקה מאוד גבוה. כמו וירוס ההרפס, גם קליצי תוקף בעיקר את מערכת הנשימה, בדגש על חלל הפה, אף וריאות והוא בא לידי ביטוי בסימנים דמויי שפעת - הפרשות מהעיניים, מהאף, עיטושים וחום.
בחלק מהמקרים, הפגיעה בחלל הפה מתבטאת בכיבים על הלשון או בשולי הפה. הכיבים האלה מאוד כואבים ומקשים על האכילה של החתול.
וירוס הקליצי יכול גם לתקוף את מערכת העיכול ואת מערכת השלד, אך מקרים אלה פחות נפוצים.
גורי חתולים רגישים מאוד להדבקה של וירוס הקליצי, הווירוס מתפשט ומדביק חתולים אחרים באמצעות מגע ישיר עם רוק, הפרשות מהעיניים ומהאף.
חתולים יכולים להפיץ את הוירוס אפילו במשך שבועיים עד שלושה ויש כאלה שהופכים לנשאים ומפיצים אותו חודשים ויותר.
החיסון נגד וירוס הקליצי עלול במקרים ספורים לגרום להופעה של צליעה שיכולה להופיע אפילו שבועיים לאחר מתן החיסון. אך חשוב לציין כי תופעת לוואי הזו גם אינה נפוצה וגם חולפת.
המרכיב הרביעי בחיסון המרובע הוא קלמידופילה- קלמידופילה הוא חיידק ולא וירוס אך גם הוא עלול לגרום לדלקות עיניים ולדלקות במערכת הנשימה הגורמות לשיעולים ולהפרשות מהאף.
ההדבקה מתבצעת באמצעות חשיפה להפרשות של חתול חולה.
פרוטוקול החיסונים המומלץ לגורים הוא חיסון מרובע ראשון לא לפני גיל שישה שבועות. ואז חזרה על החיסון כל 3-4 שבועות כך שהחיסון השלישי ינתן בגיל 16 שבועות או מאוחר יותר.
לאחר תום סדרת חיסוני הגורים, יש לחזור על החיסון פעם בשנה על-מנת ליצור רציפות חיסונית.
גור החתולים נחשב מחוסן רק כשבועיים לאחר מתן החיסון השלישי והאחרון.
במידה וגור החתולים מבוגר יותר בהגעה למתן חיסון מרובע ראשון, אנו מתאימים את פרוטוקול החיסונים באופן פרטני ונותנים למשל רק שני חיסונים בגור שעבר את גיל 16 שבועות.
עיקורים וסירוסים:
הסיבות לעקר ולסרס הן אתיות, התנהגותיות ורפואיות.
מבחינה אתית - לצערנו יש המון חתולי רחוב בארצנו והחיים של חתול ברחוב הם חיים קשים, חלק גדול מהגורים שנולדים ברחוב מוצאים את מותם בסבל ובייסורים. הדרך האנושית ביותר למנוע את התרבות חתולי הרחוב היא ע"י עיקור וסירוס שימנעו את הההריונות וההמלטות.
מבחינה התנהגותית - חתולים לא מסורסים נוטים יותר לברוח, להפצע ולהדבק במחלות כמו איידס של חתולים, לילל בקולות רמים ולהשפריץ שתן על קירות וספות.
נקבות מיוחמות מתנהגות מוזר, מייללות בקול רם ומסתובבות בחוסר שקט. גם זמן היחום של חתולות הוא ארוך במיוחד, לחתולות יש ביוץ מושרה, מה שאומר שהביוץ מתרחש רק בעת הזיווג, עקב כך היחומים של חתולות הם ארוכים מאוד יכולים גם להמשך כמה חודשים.
מבחינה רפואית- עיקור בגיל מוקדם מגן מהתפתחות של גידולי עטין בחתולות מבוגרות ומונע התפתחות של דלקת רחם.
רוצים להרחיב את הידע? מומלץ להקשיב לפרק על גורי חתולים בפודקאסט וט-טולק מדברים וטרינריה, ניתן להאזין בספוטיפיי או באתר של וט טולק