רקע
מי לא אוהב שוקולד? שוקולד זה תענוג, חטיף טעים ומפנק שרק המחשבה עליו ממלאה את פי ריר. קשה מאוד לחשוב על זה ששוקולד, כן כן אותו השוקולד שכולנו כל כך אוהבים עלול להרעיל כלבים.
כן, שוקולד הוא רעל לכלבים! אז לפני שאתם חולקים קצת מהשוקולד שאתם כל כך אוהבים עם הכלב שאתם כל כך אוהבים תעצרו רגע ותקראו את המאמר הבא מאת "וט הרופא" מרפאה וטרינרית בחיפה.
שוקולד - רעיל לכלבים!
שוקולד הוא מאכל המיוצר מגרגרי קקאו קלויים ומותססים ומסוכר בכמויות שונות. שוקולדים שונים מאופיינים באחוזים שונים של מוצקי קקאו.
בשוקולד לבן למשל יש מעט מאוד מוצקי קקאו והוא נוצר בעיקר מחמאת קקאו וסוכר. שוקולד חלב מכיל יותר מוצקי קקאו אך השוקולד המריר מכיל את הכמות הגדולה ביותר של מוצקי קקאו.
במוצקי הקקאו ישנם מספר חומרים, ביניהם קפאין המוכר וגם חומר הנקרא תיאוברומין ושניהם למעשה מאוד רעילים לכלבים! במאמר הנוכחי נתמקד בעיקר בתיאוברמין שכן הוא הרעלן העיקרי בשוקולד.
תיאוברומין עובר מטבוליזם איטי יותר בכלבים מאשר בבני אדם, ותיאוברומין יכול להימצא בדמם של כלבים שאכלו שוקולד אפילו 20 שעות אחרי החשיפה.
רק לסבר את האוזן בבני אדם תיאוברומין נעלם תוך כשעתיים ממחזור הדם.
עד כמה שוקולד יכול להיות רעיל לכלב?
כשאנו מדברים על הרעלות חשוב לזכור שיש שונות רבה בין התגובות השונות ולא נתייחס לכל הכלבים שאכלו שוקולד בצורה זהה.
השונות נגרמת בגלל שיש הרבה "משתנים" כשמתעסקים בהרעלת שוקולד בפרט והרעלות בכלל.
חומרת ההרעלה והסימנים הקליניים תלוייה בכמות התיאוברמין בשוקולד, למשל כלב צריך לצרוך כמות מאוד גדולה של שוקולד לבן שכאמור יש בו מעט מוצקי קקאו בכדי לראות סימנים של הרעלה, לעומת זאת כלב שאכל שוקולד מריר איכותי לאפייה שבו מוצקי הקקאו יכולים גם להגיע ל 70% ויותר עלול להראות סימני הרעלה חמורים אחרי אכילת כמות קטנה של שוקולד. משתנים נוספים הם גודל הכלב.
כלב קטן מאוד ששוקל 2.5 ק"ג למשל יכול לפתח הרעלה מסכנת חיים מאכילה של 10 גרם שוקולד מריר איכותי- כלומר 2 קוביות שוקולד מריר!
לעומת זאת, כלב השוקל 20 ק"ג יכול לאכול שורת שוקולד מריר שלמה ולהראות סימנים קלים בלבד או לא להראות סימנים כלל.
בנוסף, ישנה שונות בתגובה בין פרטים שונים. שני כלבים ששוקלים 5 ק"ג יכולים להגיב באופן שונה לאותה כמות של שוקולד, אחד יכול להראות סימנים קלים בלבד והשני סימנים חמורים או אפילו מוות בחשיפה לאותה כמות השוקולד.
לכן, גם אם אנחנו יודעים כמה הכלב שוקל, כמה שוקולד הוא אכל וכמה מוצקי קקאו יש באותו השוקולד, אנחנו לא תמיד יכולים לצפות את חומרת ההרעלה.
אנו תמיד ממליצים לעקוב אחר סימני הרעלה גם אם הכלב אכל כמות שנחשבת בטוחה של שוקולד.
מה הסימנים הקליניים של הרעלת שוקולד בכלבים?
הסימנים בד"כ יתחילו כשעה לאחר האכילה, וכתלות בכמות התיאוברומין שאליו נחשף הכלב יכולים להימשך שעות ואף ימים.
הסימנים מתחילים בסימנים קלים, אך עלולים במהירות רבה להחמיר לכדי סימנים חמורים ומסכני חיים. הסימנים של הרעלה קלה כוללים הקאות ושלשולים, חוסר שקט, שתיה מרובה ומתן שתן רב, הלחתה, עלייה בקצב הלב.
במקרי הרעלה חמורים יותר נראה רעידות שרירים ואפילו עוויתות, הפרעות בקצב הלב אפילו עד כשל לב כניסה לקומה ואף מוות. הקאות בשילוב של עוויתות או כניסה לקומה עלולות לגרום לשאיפת מזון- סיבוך מסכן חיים בפני עצמו.
איך מטפלים בהרעלת שוקולד/תיאוברומין?
לצערנו אין חומר נוגד, אין אנטידוט נגד תיאוברומין ולכן הטיפול הכי טוב ומוצלח הוא גרימת הקאה, אנו נותנים תרופה בזריקה שגורמת לכיווצי קיבה והקאה מידיית של השוקולד הנאכל.
לא תמיד ניתן להשתמש בטיפול מניעתי זה ממספר סיבות. זהו טיפול "תלוי זמן" זאת אומרת, שמהרגע שהשוקולד נאכל למעשה נפתח "חלון הזדמנויות" של כשעה -שעתיים לגרימת הקאה לאחר מכן השוקולד כבר עבר מהקיבה למעי הדק וגרימת הקאה לא תגרום לפינוי השוקולד ממערכת העיכול.
סיבה נוספת שבגינה לא נגרום להקאות היא מצב בו הכלב בהכרה מעורפלת או חוסר הכרה, מכיוון שיש ירידה ברפלקס הבליעה מה שעלול לגרום לדלקת ריאות שאיפתית, כאמור סיבוך המסכן חיים בפני עצמו.
ניתן גם לגרום להקאה בבית בעזרת מתן תמיסה עשירה במלח או מי חמצן, אך עקב החשש מהתפתחות דלקת ריאות שאיפתית זה בדרך כלל לא מומלץ.
במקרים שהגיעו בזמן, וניתן היה לגרום אצלם להקאה לעיתים זה מספיק, אך לעיתים אנו מוסיפים טיפול בפחם פעיל. פחם פעיל סופח את התיאוברומין ומסייע בפינויו דרך מערכת העיכול.
במקרים חמורים יותר שבעל החיים מגיע עם סימנים קליניים, אנו מטפלים בסימנים ומנסים לייצב את בעל החיים עד שהגוף יפרק את התיאוברומין, כלבים מקיאים ומשלשלים יקבלו חומרים מונעי הקאה ונוזלים.
כלבים עם הפרעות בקצב הלב יקבלו תרופות שמנרמלות את קצב הלב, כלבים מתעוותים יקבלו תרופות נוגדות עוויתות וכלבים בקומה יטופלו בטיפול אינטנסיבי ולעיתים אף יעברו שטיפת קיבה.
שטיפת קיבה היא פרוצדורה הנעשית בהרדמה מלאה ובה מכניסים שני צינורות לבעל החיים, צינור לקנה הנשימה וצינור לקיבה, הצינור בקנה הנשימה מכונה טובוס והוא שומר על דרכי האוויר פתוחות, מאפשר אספקת חמצן וחומרי הרדמה בגז.
הצינור שנכנס לקיבה מאפשר הוצאת תוכן הקיבה ושטיפתה.
חשוב לזכור שממש כמו גרימת הקאה שטיפת קיבה עוזרת לפנות את השוקולד הנמצא בקיבה ויש סבירות גבוהה שיש עוד שוקולד הנמצא בהמשך מערכת העיכול ויספג עם הזמן, מה שעלול לגרום להחמרת סימני ההרעלה.
שטיפת הקיבה היא תהליך שמתבצע בהתאם למצבו של הכלב ולזמן שעבר מאז שאכל את השוקולד
מה הפרוגנוזה/סיכויי ההצלחה של טיפול בהרעלת שוקולד?
סיכויי השרידות של כלב שהגיע בזמן ובמצב טוב לגרימת הקאה הם מצויינים, ככל שהכלב אכל יותר שוקולד וככל שהוא מציג סימנים קליניים קשים יותר ככה הפרוגנוזה יורדת. לצערנו הפרוגנוזה של כלב המגיע בקומה למשל היא גרועה מאוד.
לסיכום:
שוקולד הוא רעיל לכלבים ושוקולדים שונים רעילים בדרגות שונות כתלות ברמת מוצקי הקקאו שבהם.
חומרת ההרעלה תלוייה בכמות השוקולד שנאכל, בגודל הכלב וברגישות האינדבידואלית שלו.
ניתן להשתמש במחשבון שוקולד כדי לחשב אם כמות השוקולד שכלבכם אכל מסוכנת או לא.
אם כלבכם אכל שוקולד צרו קשר מיד עם הוטרינר זכרו שיש חלון הזדמנויות של כשעה-שעתיים מזמן האכילה שבהם גרימת הקאה היא אפקטיבית.
אגב, לפני שאתם רצים למזווה ומפנקים את הכלב שלכם בקצת שוקולד לבן, קחו בחשבון שגם הוא יכול לגרום לבעיות, הסוכר והשומן שבשוקולד יכולים לגרום לשלשולים ואפילו לגרום להתפתחות דלקת לבלב שגם יכולה להיות מסכנת חיים. אז ההמלצה היא חד משמעית, לא לתת לכלבים שוקולד.